מסוגלות חברתית- כשקשה בשדה החברתי

מסוגלות חברתית היא היכולת של הילד להשתלב במשחק בחברה, ליצור חברויות חדשות ולתפקד כילד חברותי במסגרות השונות. כאשר אנו חווים קושי עם הילד-בין אם הוא מגיב בתוקפנות, מתקשה להיכנס למשחק שכבר מתנהל, מרביץ, צועק, "נמרח", מתבודד או מתוסכל- תפקידנו הוא קודם כל לעצור ולבחון את המצב ומה הביא אותו לקושי הזה. השנים הראשונות משמעותיות בבניית הדימוי וההערכה העצמית של ילדינו. ילדים המתקשים בשדה החברתי עלולים לחוות כישלונות ודחייה שפוגעים באופן משמעותי בפיתוח הדימוי והביטחון העצמי שלהם. על כן, אני ממליצה שלא להזניח כאשר ניכר קושי מהסוג הזה. חשוב להדגיש שלא מדובר כאן על ילד שיש לו חבר טוב אחד והוא פשוט לא הכי "מקובל" בגן/בביה"ס. לילדים בגיל הזה מספיק שיש חבר אחד קרוב ושהם מסוגלים לשתף ולהשתתף במשחקים מבלי לחוש תסכול או חרדה. מטרת הפוסט הזה הוא להכיר לכם את הגורמים המשמעותיים בפיתוח מסוגלות חברתית ולצייד אתכם במספר כלים פרקטיים שיעזרו לכם לעזור להם. ממה נובע הקושי? קושי בשדה החברתי יכול לנבוע הן מבעיות התנהגותיות חינוכיות והן ממקורות פיזיולוגיים (כגון בעיה בוויסות החושי או בעיות התפתחותיות אחרות). פעמים רבות יש שילוב בין הגורמים שמשפיעים ומקצינים האחד את השני. לדוגמא: ילד עם קושי בוויסות השמיעתי- הכוונה שרעש חזק מפריע לו במיוחד עלול להימנע ממצבים בהם יש הרבה ילדים שמשחקים (בגלל הרעש) הסביבה מגיבה לכך בביקורתיות והשוואות: "למה אתה לא משחק? תראה את דנה איך היא משחקת יפה! נו, ממי, תצטרף כבר!" וזה עלול לגרום לילד לפגיעה בערך העצמי ובביטחון שלו. כעת זה הופך למעגל של חוויות שליליות בו הילד מאמין שאין לו כישורים חברתיים, ההורה מאוכזב, הילד עוד יותר נמנע או מגיב בהתפרצויות.. וכן הלאה.. לכן, בכל מצב בו אנו מזהים קושי כזה (קושי מתמשך) כדאי לטפל בשני ערוצים נפרדים: הראשון הוא הדרכה הורית (קבוצתית או פרטנית) שתעזור להורה ותלמד אותו כיצד להתנהל אל מול הקושי של הילד- איך לעודד ולחזק את המסוגלות החברתית של הילד מבלי לפגוע בהתפתחות הרגשית שלו. הערוץ שני הוא פניה מסודרת ל"התפתחות הילד" בקופת החולים אליו שייכים. (יש לפעמים דעה קדומה על התפתחות הילד וחבל. יש שם אנשי מקצוע בתחומי הריפוי בעיסוק/פיזיותרפיסטים וקלינאי תקשורת שיכולים לעזור ולקדם את הילדים). ישנם ארבעה גורמים המשפיעים באופן משמעותי על המסוגלות החברתית: דימוי עצמי, יכולת להתמודד עם תסכולים ויכולת לדחות סיפוקים, שפה רגשית וויסות חושי. להלן פירוט של הגורמים : (חשבו, מה מהגורמים הנ"ל באים לידי ביטוי בילדיכם) * ליד כל גורם רשום טיפ כיצד ניתן לחזק את הילד * דימוי עצמי- האופן בו הילד תופס את עצמו. ילד בעל דימוי עצמי גבוה הוא ילד המרגיש אהוב, משמעותי ויכול. - עודדו את הילד על המאמץ והדרך (ופחות על התוצאה) - אל תעסקו בהשוואות (גם למול האחים) - אפשרו לילדים לתרום בעזרה בבית (לעזור בקניות, לסדר..) התמודדות עם תסכולים ודחיית סיפוקים היכולת לדחות סיפוקים נמצאה במתאם גבוה מול כישורים רבים וביניהם גם כישורים חברתיים. - כבר מגיל צעיר (מגיל שנה) אפשרו לילדים להתמודד עם התסכולים - אל תתקנו/ תסדרו עבורם ישר בשניה הראשונה שהם מתקשים או בוכים- למדו אותם להמתין מעט ועודדו אותם על היכולת להתמודד. - אפשרו להם להיות עצמאיים בכל פעולה שהם יכולים לה (לפי השלב ההתפתחותי בו הם נמצאים) חכו בסבלנות עד שיצליחו (לדוגמא: חכו עד שינעלו לבד את הסנדל, למדו אותם לצחצח שיניים לבד..) - הוו דוגמא אישית להתמודדות עם תסכולים! פיתוח שפה רגשית- היכולת לדבר על רגשות, לחוש אמפתיה ולווסת את רגשותי. - הוו דוגמא אישית- שתפו את הילדים ברגשותיכם (באופן שמותאם לגילם) - עזרו להם להכיר את הרגשות של עצמם "אני רואה שאתה עצוב כי לא שחקו איתך היום" "אני מבינה שאתה כועס עכשיו כי לא קיבלת עוד ממתק" - תנו לגיטציה לכל רגש שהילד מעלה (ניתן לקבל כל רגש זה לא אומר שאנו מקבלים את ההתנהגות המתלווה לה) וויסות חושי- קושי בוויסות בכל מה שקשור לחושים שלנו (שמיעה, מגע, ריח..) לדוגמא ילד הנמנע ממאכלים מסויימים בגלל המרקם שלהם, ילד שמפריע לו הטיקטים בחולצה.. יש המון דוגמאות וכדאי לבדוק מה בדיוק מפריע (בהתפתחות הילד או אצל מרפאה בעיסוק). - היו אמפתיים כלפי הקושי שהילד חווה - חשבו יחד אתו (בזמן אחר, כשהוא רגוע): מה יכול לעזור לו. - עשו רשימה של כל המיומנויות הרגעה שעולים - עודדו אותו, בזמן הקושי, להשתמש באחד מהם. לסיכום אני מקווה שעשיתי לכם קצת סדר ואני רוצה לעודד אתכם ללמוד עוד (ישנם עוד גורמים וכמובן שנגעתי רק בקצה המזלג בחלקם) ולקבל עזרה אם אתם מרגישים שהקושי מתמשך ומפריע לילד ביצירת קשרים ופגיעה בדימוי העצמי שלו. ניתן לעשות שינוי נהדר ולסייע לילדים המתקשים בשדה החברתי. מוזמנים להתייעץ כאן למטה או בפרטי.